לראות את האור.
להבין את הדרך.

מה קורה כשאור פוגש חומר חדש? שנו זווית, החליפו חומר, ותנו לפיזיקה להפתיע אתכם.

ניסוי חי
אנך לממשקאווירn₁ = 1.000זכוכיתn₂ = 1.500
גררו את נקודת האור כדי לשנות זווית
פוגעתמוחזרתנשברת
זווית פגיעה45.0°θ₁
זווית שבירה28.1°θ₂
זווית קריטית—קיימת רק כש־n₁ > n₂
שבירה אל האנך

האור מאט ומשנה כיוון בחומר השני.

היופי הוא בחוקיות.

הזוויות משתנות. הקשר ביניהן נשאר.

n₁ sin θ₁=n₂ sin θ₂

1.000 × sin(45.0°) = 1.500 × sin(28.1°)

שני צדי המשוואה שווים ל־0.7071

רגע, למה האור מתכופף?

שלושה רעיונות קטנים שמאירים את התמונה.

חומר אחר, מהירות אחרת

מקדם השבירה מתאר כמה האור מאט בחומר: n = c/v. במעבר למקדם גבוה יותר, הקרן נשברת אל האנך. במעבר למקדם נמוך יותר, היא מתרחקת ממנו.

חלק מהאור חוזר

במפגש בין חומרים שונים, בדרך כלל חלק מהאור מוחזר. זווית ההחזרה שווה לזווית הפגיעה. כל הזוויות בניסוי נמדדות ביחס לאנך, ולא למשטח.

לפעמים, הכול חוזר

במעבר למקדם שבירה נמוך יותר, מעל הזווית הקריטית מתקבלת החזרה פנימית מלאה. זהו העיקרון שמאפשר לאור לנוע בתוך סיבים אופטיים.

מודל אופטיקה גאומטרית לחומרים שקופים וללא בליעה. מקדמי החומרים הם ערכים מייצגים; במציאות הם תלויים באורך הגל. בהירות הקרניים להמחשה בלבד.