גובה אחר, אותה זווית ראשונה
שינוי גובה הכניסה מזיז את נקודת הפגיעה ביתר, אך אינו משנה את זווית הפגיעה בו. בהמשך, הגובה יכול להשפיע על הפאות שבהן הקרן תפגע ועל מספר ההחזרות.
קרן אופקית נכנסת לפריזמה ישרת־זווית. שנו את הזווית ואת גובה הכניסה, וגלו מתי היא יוצאת — ומתי היא חוזרת פנימה.
המסלול הראשי ממשיך בתוך הפריזמה בהחזרה מלאה, ומסתיים ביציאה לאוויר. הזוויות נמדדות ביחס לאנך המקומי.
| המפגש עם הפאה | זווית פגיעה i | זווית שבירה r | מה קורה לאור? |
|---|
ההסבר הפיזיקלי, והתוספת שבחרנו למשימה 10.
שינוי גובה הכניסה מזיז את נקודת הפגיעה ביתר, אך אינו משנה את זווית הפגיעה בו. בהמשך, הגובה יכול להשפיע על הפאות שבהן הקרן תפגע ועל מספר ההחזרות.
בזכוכית, הזווית הקריטית היא כ־41.81°. מכיוון ש־i = 90° − θ, המסלול ביתר משתנה ב־θ ≈ 48.19°: מתחת לסף מתקבלת החזרה מלאה, ומעליו קרן נשברת ויוצאת דרך היתר.
למשימה 10 הוספנו בחירת חומר ומקדם שבירה מותאם. שינוי החומר מעדכן את הזווית הקריטית, את סף המעבר ואת כל מסלול הקרן. הזכוכית נשארת ברירת המחדל של משימה 9.
מודל של פריזמה אחידה ושקופה באוויר, ללא בליעה או פיזור צבעים. הכניסה בניצב היא תמיד בזווית 0°. החזרות חלקיות מחושבות לפי משוואות פרנל לאור לא מקוטב; הבהירות מותאמת לנראות. המעקב מוגבל ל־16 החזרות, וענפים בעוצמה נמוכה מ־0.1% נעצרים. בפגיעה מדויקת בקודקוד אין אנך יחיד — הזיזו מעט את הגובה. צבעי העזר מסמנים תפקידים; במצב הרגיל צבע האור נשמר.